כדאי לדעת

Allergic Rhinitis and Chronic Daily Headaches: Is There a Link?

מיגרנה וריניטיס אלרגית (גודש אף אלרגי) הן מחלות שכיחות ובשתיהן, תלונת כאב ראש דומיננטית. האחת תטופל ע"י נירולוג או רופא המשפחה והשניה ע"י רופא אא"ג.
וכן נעוצה הבעיה, איך נוכל להבדיל בין שתי מחלות אילו. שתיהן יכולות להתבטא כגודש באף, נזלת ,כאב ראש ופנים אך הטיפול בהן שונה.
המאמר נותן כלים לצוות הרפואי כיצד לנסות ולאפיין את שתי המחלות ולהבדיל בינהן. ראוי לזכור כי לעיתים שתיהן יכולות להתקיים בו זמנית באותו החולה.
רופא המשפחה כמו גם החולה צריכים לזכור כי כאב ראש מלווה בגודש אף ונזלת יכול להיות ממקור אף וסינוסים אך יותר שכיח שינבע ממקור נירולוגי.

המאמר פורסם בעיתון:

Risk factors for pediatric post-tonsillectomy hemorrhage

מחקר רטרוספקטיבי (בחינת המקרים לאחר מעשה) שנערך במרכז ניתוחים בפלורידה פנה לבחון את גורמי הסיכון המוגבר לדמם לאחר ניתוח כריתת שקדים.
המחקר בדק 41 משתנים קליניים טרום ניתוחיים. מתוך תיקי החולים במהלך 5 שנות ניתוחים ( 2005-10 ) אותרו 91 מקרי דימום ואילו הושוו אל מול 151 ילדים אחרים שעברו כריתת שקדים באותו היום וע"י אותו מנתח.
זוהו 3 פקטורים עקריים בהם עלה הסיכון לדמם לאחר ניתוח :
• כאשר סיבת הניתוח היתה ארועי דלקת גרון חוזרים, הסיכוי לדמם לאחר ניתוח עלה בילדים אילו פי 4.5 לאומת סיבות אחרות.
• בילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הסיכוי לדמם לאחר ניתוח היה פי 8.7 .
• בילדים מעל גיל 11, הסיכוי לדמם לאחר ניתוח עלה פי 1.1 לאומת ילדים צעירים יותר.

המחקר פורסם בעיתון:

מאי 2016 כרך 84 עמודים 151-155

Breastfeeding and childhood acute otitis media: a systematic review and meta-analysis

קבוצה אוסטרלית בצעה סקר ספרות נרחב (מטא-אנליזה) בשאלה האם הנקה תורמת למניעת דלקות אוזניים בתינוקות. 24 מחקרים התאימו לתנאי הסקר.
העבודות מראות שאכן הנקת אם מגינה על תינוקות עד גיל שנתיים מפני דלקות אוזניים.
כ 40% מהתינוקות שינקו לפחות עד גיל 6 חודשים לא סבלו מדלקת אוזניים עד לגיל שנתיים.

המאמר פורסם בעיתון:

Special Issue: Impact of Breastfeeding on Maternal and Child Health
Volume 104, Issue Supplement S467, pages 85–95, December 2015

Five-year risk of incident disease following a diagnosis of chronic rhinosinusitis

סינוסיטיס כרונית ללא פוליפים שונה סינוסיטיס כרונית עם פוליפים. קבוצה אמריקאית החליטה לבדוק איך מחלות אילו משפיעות על מופע מחלות נוספות באותם חולים ותורם להחמרה במצבם. החולים נבדקו לאורך 5 שנים.
נמצא שאילו הסובלים מסינוסיטיס כרונית ללא פוליפים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בזיהומי דרכי הנשימה העליונים, החרפת אסטמה של הריאות ושל העור וכן מופע של יתר לחץ דם.
ממצאים אילו לא נצפו בקבוצת החולים עם סינוסיטיס ללא פוליפים, יתכן עקב גודל מדגם קטן יחסית.

המאמר פורסם בעיתון:

2015 Dec;70(12):1613-21.

Olfaction in allergic rhinitis: A systematic review

כותבי המאמר ד"ר סטוק ופרופ הומל (חוקר ראשי ומוביל דעה בתחום הפרעות חוש ריח) פנו לספרות ובחנו את הידע הקיים בנושא חוש ריח וריניטיס אלרגית. השאלות שעמדו לפניהם היו :
א. כיצד משפיעה ריניטיס אלרגית על חוש הריח
ב. כמה תורם הטיפול בריניטיס אלרגית להחזרת חוש הריח.

בסקירת הספרות שערכו (36 עבודות עמדו בקריטריונים לבחינה זו מתוך 420 קימים) נמצא כי מידת הפגיעה בחוש הריח עולה עם משך המחלה אך פוגעת בכ 20-40% מהחולים בלבד. על אף שמידת ההפרעה אינה חמורה מאוד, חומרתה עולה כמידת חומרת הריניטיס.
המידע לגבי יעילות טיפול בתרופות אנטי-היסטמיניות, בתרסיסי אף סטרואידלים או טיפול אימונוטרפי לשיפור חוש הריח מוגבל, במיוחד באותם חולים עם אלרגיה עונתית. עדיין נדרשת עבודה רבה כדי להבין את הנושא.

המאמר פורסם בעיתון:

Effect of vitamin B12 deficiency on olfactory function

היות ולויטמין B12 יש תפקיד חשוב בפעילות התקינה של מערכת העצבים, בדקה קבוצה מאנטליה – טורקיה, את האפשרות של השפעתו גם על תפקוד עצב הריח.

39 נבדקים עם ערכים נמוכים של B12 נבדקו לתפקוד חוש הריח לעומת 34 נבדקים בריאים.

היפוסמיה (ירידת בתפקודי חוש ריח) ואנאוסמיה (אובדן חוש ריח) נמצאו ב 54% ו 5.1% בהתאמה, בחולים עם ירידה ב B12 ולעומתם, לא נמצאה הפרעה כלל בנבדקים הבריאים.

המאמר פורסם בעיתון:

Asthma associated with chronic rhinosinusitis: a population-based study

חולים הסובלים מסינוסיטיס כרונית עם פוליפים, לעיתים מזומנות נוטים לסבול גם ממחלת האסטמה.

אנו רואים את הקשר הקליני בעבודה היומית, אך בעידן של רפואה מבוססת עובדות, קיימת מעט ספרות הבודקת את הקשר בין אסטמה וההסתברות לרינוסינוסיטיס כרונית באוכלוסיה רחבה.

בקבוצת המחקר שנערך בטיוואן, נבחנו מעל 81,000 חולים מתוך מאגר נתונים ארצי. לאורך מעקב ממוצע של שש שנים אחר חולים אילו, נמצא כי מחלת אסטמה היא גורם המנבא את הופעת מחלת רינוסינוסיטיס בעתיד, עם וגם ללא פוליפים.

 המאמר פורסם בעיתון:

29 JUN 2016

Yu-Ting Chen MSc¹, Chen-Yu Chien MD, PhD^2,3,4, Shu-Yu Tai MD^5,6,7, Chiu-Mieh Huang PhD^8,† andCharles Tzu-Chi Lee PhD^9,†,* 

Dyad of pain and depression in chronic Rhinosinusitis

כאב, דיכאון והפרעות שינה הם סימפטומים המשפעים באופן ניכר על איכות חיים ונצפים לעיתים קרובות בחולים עם מחלות כרוניות. חוקרים בדקו לראשונה את הקשר בין הסימפטומים הללו למחלת הסינוסיטיס הכרונית.

68 נבדקים בוגרים הסובלים מרינוסינוסיטיס כרונית נבדקו בעזרת שאלונים תקפים לבעיות אילו. מתוך קבוצה זו, 47 נבדקים נמצאו בסיכון לדיכאון. באותם חולים שנמצאו מרכיבי דיכאון נמצא קשר גבוה לתחושה של כאב כרוני ולהפרעת שינה כרונית. קשר זה לא נצפה ב 21 החולים שלהם לא נמצאו מרכיבי דיכאון.

מסקנתם היתה שתחושת כאב כרוני והפרעות שינה הנצפים בחולי רינוסינוסיטיס כרונית קשורים להסתברות הגבוהה של דיכאון בחולים אילו.

החוקרים ממליצים על מחקר נוסף בכיון זה.

 המאמר פורסם בעיתון:

Volume 6, Issue 3 March 2016 Pages 308–314

Daniel R. Cox MD,Shaelene Ashby PhD, Adam S. DeConde MD, Jess C. Mace MPH, Richard R. Orlandi MD,Timothy L. Smith MD, MPH, Jeremiah A. Alt MD, PhD

Patient knowledge and expectations in endoscopic sinus surgery

תפיסות מוקדמות של החולה לגבי הניתוח יכולות להשפיע על תהליך ההסכמה מדעת. הבנת מהות הידע המוקדם שבידי חולה ומקורו, יכול לשפר התאמת ציפיות והדרכה טרם ולאחר ניתוח סינוסים אנדוסקופי.

מחקר פרוספקטיבי שבוצע באוניברסיטת ייל בחולים המיועדים לניתוח סינוסים אנדוסקופי בחן, ע"י שאלון, אספקטים שונים של חקר מידע מוקדם כפי שבוצע ע"י החולים המיועדים לניתוח.

30 חולים השתתפו במחקר. מתוכם, 70% דיווחו על איסוף מידע מוקדם על ניתוח בטרם הביקור הרפואי. המקור השכיח ביותר היה חברים ומשפחה – 40%, YouTube – 30% ואתר אינטרנט WebMD – כ 30%.

הנושאים שנבדקו ע"י החולים היו: סיכונים 95% , תוצאת הניתוח 85% ונושאים לגבי החלמה 70%. אלו מבין החולים הצעירים פנו לאתרים של רופאים ואתרי בריאות כאשר הקבוצת החולים המבוגרת נשענה בעיקר על המלצות גורמי רפואה מטפלים.

נתוני המחקר מצביע על טווח רחב בתגובות והנחות (חלקן מוטעות) לגבי סיכונים, הרדמה והצורך בטיפול המשך גם לאחר הניתוח.

החוקרים מסכמים בכך שהמודעות לפערי הידע והנחות היסוד של החולה טרם הניתוח והכרת מקורות הידע המוקדם שלו יכולים לסייע ביעוץ טוב יותר והכנת טובה של החולה לקראת הניתוח.

 המאמר פורסם בעיתון:

Volume 6, Issue 9, September 2016, Pages: 921–925