סינוסיטיס אודונטוגנית (ממקור השיניים)
מה היא סינוסיטיס אודונטוגנית?
בדרך כלל מתוארת מחלת סינוסיטיס כסוג של סיבוך המופיע בהמשך להצטננות חריפה. ודאי תתפלאו לשמוע שניתן לחלות בסינוסיטיס שמקורה במחלת שיניים. בשפה המקצועית נקראת מחלה זו : סינוסיטיס אודונטוגנית.
כיצד קשורים הסינוסים לשיניים?
אזור בקיעתן של השיניים הטוחנות האחוריות נמצא סמוך מאוד לריצפת מערת הלסת או בשמו המקצועי, הסינוס המקסילרי. הסינוס המקסילרי הוא הגדול במערות הפנים ורצפתו נושקת לשורשי השיניים ולרכס העצם שמתוכו נובטות השיניים אל חלל הפה. קירבה זו יוצרת קשר בין מחלות שיניים למחלות במערת הלסת.
מה הן הסיבות לסינוסיטיס אודונטוגנית?
סינוסיטיס אודונטוגנית היא מחלה שכיחה. 1 מכל 10 מקרים של סינוסיטיס יהיה אודונטוגני.
בעבר המקור לסינוסיטיס אודונטוגנית היה הגיינה ירודה של חלל הפה. כיום עם עליה בשכיחות הפעולות הכירורגיות של חלל הפה והפריצה הטכנולוגית בשיקום השיניים, המקור השכיח הינו בעקבות עקירות שיניים או לאחר שיקום שיניים בעזרת שתלים.
השתלת שיניים לצורך שיקום המשנן ושיפור איכות החיים, נפוצה מאוד ומבוצעת ע"י רופאי שיניים או רופאי פה ולסת. ספיגת העצם ברכס השיניים, אינה מאפשרת אחיזה טובה של שתל ודורשת עיבוי של רקמת העצם.
באמצע שנות השבעים תאר רופא שיניים אמריקאי בשם ד"ר טאטום, גישה כרורגית בה יוצרים כיס ברירית המצפה את חלל הסינוס המקסילרי. לתוכו יוסף חומר עצם או תחליף עצם הבא במגע ונצמד אל עצם המקורית ובצורה זו, מעבה את רכס השיניים. גישה זו נקראת באופן שיגרתי "הרמת סינוס".
בעקבות פעולות כמו הרמת סינוס או עקירות שיניים אך גם עקב מחלת שורשי השיניים כרונית, עשוי לחדור זיהום מכיוון חלל הפה אל חלל הסינוס המקסילרי עם הפתחות דלקת או במילה אחרת: סינוסיטיס אודונטוגנית.
איך תתבטא סינוסיטיס אודונטוגנית?
התלונה שכיחה של סינוסיטיס ממקור שיניים יכולה להיות כאב חד בשיניים האחוריות או תחושת של נזלת מוגלתית עם ריח רע באף, בצד המעורב.
כיצד יש לנהל את הטיפול או הברור לסינוסיטיס אודונטוגנית?
גולת הכותרת היא שיתוף פעולה בין רופא אא"ג ורופא השיניים! בהעדר שיתוף פעולה כזה, עשוי הטיפול ע"י כל אחד מהרופאים הללו להימשך זמן רב. במקרים כאלו המטופל מיטלטל בין רופא אא"ג לרופא השיניים בטיפולים וביקורים חוזרים, כולל כירורגיים, עד לשלב בו ניתן לבצע את שיקום המשנן, תהליך האורך לעיתים חודשים ארוכים ואף יותר עם החלמה ממושכת בינהן.
המקרה הקלאסי של "סחבת" ממושכת היא ההתמודדות עם מטופלים הסובלים מרינוסינוסיטיס קשה כדוגמת רינוסינוסיטיס עם פוליפים הנדרשים לשיקום שיניים עם הרמת סינוס. בנוכחות מחלת רינוסינוסיטיס כרונית, הסיכוי והסיכון לזיהום משני עולה, מצב המסכן את הצלחת ההשתלה כולה.
שיתוף פעולה בין רופא אא"ג ורופא השיניים מאפשר:
- אבחון וטיפול הוליסטי בסינוסיטיס כרונית ממקור זיהומי של השיניים.
- טיפול מאוחד בסיבוכי טיפול שיניים כגון : מעבר קבוע (פיסטולה) בין חלל הפה לסינוס לאחר עקירת שן או חדירת שתל שן לחלל הסינוס.
- יעוץ לרופאי שיניים במקרה של ממצא בסינוסים לפני ביצוע הרמת סינוס
- יעוץ רופא השיניים לרופאי אא"ג במקרים של ממצאים נלווים למחלת סינוסים כרונית המתקבלים בהדמיה (ציסטות ,שיניים כלואות וכד').
מה בודק רופא אא"ג?
מטופל המופנה למרפאה בהמלצת רופא השיניים, יעבור תשאול קליני (אנמנזה) מקיף ובדיקה כולל בדיקה אנדוסקופית של חלל האף ואזור מוצא הסינוסים וכן בדיקה מדוקדקת של חלל הפה והשיניים והתייחסות למידע הרפואי (כולל הדמיה אם קיימת).
לסיכום: הערכה מקדימה של מטופל עם ממצא בחלל הסינוס כפי שמודגם בצילום השיניים ע"י רופא אא"ג היא פעולה מונעת היכולה להקטין את הסיכון בעת ביצוע הרמת סינוס ומשפרת את הסיכוי להצלחת הפעולה.
שיתוף פעולה בין רופא אא"ג ורופא השיניים במקרים כמו סיבוך לאחר פעולה כירורגית, מאפשר טיפול מתואם וסימולטני, מקצר את זמן ההחלמה והסבל הכרוך בכך ויקצר את משך הברור והטיפול לקראת שיקום שיניים בהמשך באופן משמעותי.
שיתוף פעולה בין רופא אא"ג ולרופא השיניים יכול לכלול אבחון משותף, טיפול משותף (כולל טיפול כירורגי) ומעקב משותף עד החלמה.
טיפול כירורגי משותף ימשך כ 3 שעות בלבד והמטופל ישוחרר לאחר אשפוז קצר של יממה, לביתו.
חשוב לציין כי בסיום כל הטיפול, המטופל מופנה חזרה לרופא המשקם לשם השלמת שיקום השיניים.
נושאים נוספים:
ניתוח בעזרת מערכת ניווט ממוחשבת